גרוטי

גְּרוּטִיf. (γρύτη) trash, frippery, broken ware. Kel. XI, 3 a vessel made משברי כלים מן הג׳ Ar. (ed. גרוטים, Bart. גרוטאות) out of fragments of vessels, or out of small ware Pl. גְּרוּטָאוֹת. Sabb.123a זורקה לבין הג׳ (Ms. O. גְּרוּטָאוֹתָיו; R. S. to Kel. l. c. גְּרוּטוֹתָיו) he cast it among the rubbish (considering it no longer a vessel); B. Mets.52b בין גרוטותיו (Ms. M. לתוך גריטות׳). Bekh.13b; Ab. Zar.53a; 71b; Tosef. ib. V (VI), 3. Tosef.Ḥull.I, 18.